מטרתנו להלן, הינה להראות שאין סתירה בין סוגיית הבריאה בתורה לסוגיית הבריאה במדע. עד היום רוב הפרשנים היהודים הקלאסיים התבססו על המדע של היוונים, שכיום ידוע לנו שהוא ארכיאולוגיה מדעית ולכן יהודי שקיבל רקע דתי וקורא את הפרקים הראשונים בתנ"ך, מתייחס לכתוב כמשהו עמוק וקדוש שאין סיכוי שהוא יבין אותו. במידה והוא מנסה להתעמק בפרקים אלו, הרקע שהוא קיבל גורם לו לחשוב שקטעים אלו מלאים סתירות וסותרים את המדע ואת ההיגיון. מאמר זה בא לתת פירוש התואם את המדע כיום ואת ההיגיון. הפירוש מתבסס על פרשנויות קדומות לפני עידן המדע היווני ומראה שהקשיים נובעים מהתבססות על הנחות שגויות ועל מחסור בידע מדעי. נתחיל קודם כל בקצת רקע מדעי על מנת שהדברים יהיו יותר ברורים.
תיאוריית המפץ הגדול
היום יש הסכמה כמעט כוללת לתיאורית המפץ הגדול שהציע ג'ורג גמוב בשנת 1948 (Gamow “The State of the Universe” Oxsford edition)), שהיקום התהווה לפני 15 מיליארד שנה מריכוז רב עוצמה של אנרגיה בנקודה סינגולרית קטנה. תיאוריה מתקבלת כמבוססת אם היא מצליחה לנבא תופעות חדשות. תיאוריה המפץ הגדול, ניבאה את קרינת הרקע שגילו זוג מדענים אמריקאים זוכי פרס נובל, ארנו פנזיאס (Penzias) ורוברט וילסון (Wilson) בשנת 1965 ומסבירה בצורה די מדויקת את התצפית שלהם, שהתגלתה במקרה כאשר הם לא הבינו למה הם כל הזמן מקבלים במכשירים המדויקים שלהם רעש רקע שהתברר שעוצמתו תואמת את העוצמה שאמורה הייתה להתקבל מקיומו של המפץ הגדול לפני 15 מיליארד שנה. בנוסף, התאוריה מנבאת את קיומן של כמויות הליום כה גדולות ביקום ואת מבנה היקום והגלקסיות כיום. התיאוריה גם מאשרת את קבוע האבל (Hubble) של קצב התפשטות היקום והגלקסיות זו מזו, וגם תואמת את הממצאים של הלווין המדעי COBE משנת 1992, שמדד את התכונות השונות של הקרינה שאמורות לנבוע משרידי המפץ הגדול. בספרו של סטיבן הוקינג "קיצור תולדות הזמן" פרק "מוצא היקום וגורלו" הוא כותב שתי תהיות ביחס לממצאים לעיל שמחזקות את תיאורית המפץ הגדול:
ביחס לקרינת רקע, "מדוע היקום כה אחיד בקנה מידה גדול? מדוע הוא נראה זהה מכל הנקודות במרחב ובכל הכיוונים? מדוע הטמפרטורה של קרינת הרקע בגלי מיקרו כה אחידה כשאנו צופים בכיוונים שונים?". "מכאן שלא הייתה שום אפשרות לתחומיו השונים של היקום המוקדם להגיע לטמפרטורה שווה בניהם, אלא אם כן התחילו כולם מאותה טמפרטורה בגין איזו סיבה חסרת הסבר".
ביחס לקצב התפשטות היקום הוא כותב "מדוע התחיל היקום להתפשט כמעט בדיוק בשיעור הגבולי המפריד בין הדגמים העתידים לקרוס בחזרה לבין הדגמים הממשיכים להתפשט לנצח, כך שאפילו כיום, אחרי יותר מעשרת אלפים מיליון שנה, הוא עדיין מתפשט בשיעור כה קרוב לשיעור הגבולי הזה? אילו היה שיעור ההתפשטות, שניה אחרי המפץ הגדול, קטן אפילו באחד חלקי מאה אלף מיליון מיליונים, היה היקום קורס שוב לפני שהגיע לגודלו הנוכחי".
תיאוריה זו תואמת גם את התפיסה היהודית של יצירת העולם יש מאין
למעשה היקום והזמן לא היו קיימים לפני ריכוז האנרגיה האדיר שנוצר בנקודה סינגולרית לפני כ – 15 מיליארד שנה. כפי שכתב הוקינג בספרו לעיל, בסוף פרק מרחב וזמן, "מתורת היחסות, של איינשטיין משתמע שליקום הייתה בהכרח התחלה, ויתכן שיהיה לו סוף". בנוסף, זמן, גם לפי היהדות וגם לפי התיאוריות של איינשטיין, הזמן הוא תוצר של חומר ולכן לפני היווצרות החומר לא היה זמן. בסוף פרק ג ניכנס יותר עמוק לנושא הזמן במסגרת הפרק על בחירה חופשית.אין ספק כיום שהעולם לא היה קיים רק כ – 6000 שנה ואין בדבר סתירה ליהדות וניתן לראות זאת אצל גדולי הפילוסופים היהודים, כדוגמת ריה"ל, רס"ג והרמב"ם. ריה"ל בספרו הכוזרי, המאמר הראשון פסקה ס"ז, כותב: "ורחוק הוא שיזדקק הדתי להניח ולהודות בהיולי קדום ועולמות רבים לפני העולם הזה, ואין בכך פקפוק באמונתו שהעולם הזה מחודש מאז זמן מוגדר, וראשית האנושות בו אדם וחווה". לפי מה שהוא אומר, האדם הדתי "רחוק הוא שיזדקק", קרי, הדתי לא צריך להגיע להכרה שהיה עולם קיים ויצורים רבים לפני תחילת האנושות, אבל גם אם כן, והוכח שהיה עולם לפני תחילת האנושות אין בכך סתירה ליהדות ולכך שהעולם מחודש. עקרונות אלו של קבלת המדע כל עוד אינם סותרים את עיקרי האמונה, ניתן לראות גם בהקדמה של רס"ג בספר אמונות ודעות לפרק ו עמוד כ"ד וגם הרמב"ם במורה נבוכים, חלק ב, סוף פרק כב.
יבוא השואל המאמין וישאל, איך מסתדרים מיליארדי שנות היקום עם רשימת הדורות מאדם הראשון שרשומים בתנ"ך?
ההסבר הפשוט הינו שעד אדם הראשון היו כל מיני יצורים דמויי אדם, שבצורתם החיצונית נראו אולי כמו אדם אבל במהותם הם היו כמו חיות. אל תתבלבל ותחשוב שאם מצאו שלדים של אנשים, שנראים כמו הומו סאפיינס, אזי הם מה שהמקרא קורה לו אדם היות והצורה החיצונית אינה אינדיקציה למה שהוא מהות האדם או אפילו מנת המשכל של האדם. ההנחה שלנו, שמתבססת רק על התנ"ך והדורות הרשומים בתנ"ך, שההבדל המהותי שיוזכר להלן בין חיות ודמויי אדם התחיל מאדם הראשון ולכן חשוב להתייחס ולהבין מהו ההבדל המהותי.אדם הראשון הינו קפיצת המדרגה הנחשונית בין דמויי חיות לדרגה של "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" וזה באמת אפשר ליחס את הדבר לאדם הראשון שמוזכר בתנ"ך.
ההבדל בין חיות לאדם הראשון
ההבדל המהותי בין דמויי החיה והחיות שחיו עד אז לעומת כל הדורות מאדם הראשון, אינה יכולת יצירת הברות לתקשר אחד עם השני או יכולת לתכנן אסטרטגיות התקפה של כמות של גורמים או יצירת כלים היות וכל אלו גם החיות וגם דמויי האדם ידעו לעשות. ההבדל המהותי הינה היכולת לתפוס את הדברים מעבר למציאות העכשווית שאדם רואה וחווה על מנת לקים את צרכיו. יכולת זאת מאפשרת לנו בחירה חופשית ובזה אנחנו הופכים להיות "בצלמנו כדמותינו". חיות ודמויי אדם הינם מופעלים ע"י הטבע ז"א שהגוף הוא בעל צרכים ואינסטינקטים ומשועבד לקיים אותם, ללא שליטה. ברעב ובצמא הם מחפשים אוכל ושתיה, צרכים הם עושים בכל מקום כאשר הם צריכים, הם ילחמו עם בני מינם על טריטוריות ובנות זוג עד מוות היות והם מופעלים ע"י האינסטינקטים שהטבע הכתיב להם.בני האדם יש להם גם אינסטינקטים וחלק גדול מהם מתנהג באמת כמו החיות, אבל מעבר לזה יש להם אפשרות הפשטה מחשבתית ויכולת ליצור מהויות שאינם קיימות בטבע. לכן הדבר מאפשר יכולת הבנה ובחירה שלא קיימת לחיות ודמויי אדם. דוגמא קטנה הינה הצורה שבה אנו חיים. במקום שכולנו נחפש אוכל בטבע יצרנו לעצמינו המצאות שנקראות "חברות" ואנשים שיודעים להגדיר את ההמצאה הזאת שלא קימת במציאות שחיות ודמויי אדם מכירים, ונקראים "עורכי דין ומשפטנים". ההמצאות המופשטות הללו, כדוגמת עם, מדינה, צבא, מאפשרות לנו לארגן את החיים שלנו בצורה טובה מיטבית. הדבר לא היה מתאפשר אם לא הייתה לנו את יכולת ההפשטה ויכולת הבחירה לדחות סיפוקים על מנת ליצור מבנים שיאפשרו לנו חיים טובים.
יתרון האדם על בעלי החיים
בנוסף, היכולת של בני אדם לחשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית ויכולת הסקת מסקנות שאינה מסתמכת רק על מה שקורה כרגע, הם שלשה סוגי חשיבה גבוהה הנותנים יתרון לבני אדם על פי החיות. כדוגמא להבדל, ניתן דוגמא משיטה שבה משתמשים בשבטים אפריקאים ואינדיאנים ללכידת קופים, שהם היצור שאמור להיות הכי קרוב לנו ביכולת השכלית. ציידים קודחים חור מדוד באגוזים, ולאחר שרוקנו את תוכנם ממלאים את החלל בדגנים, בעוד הקופים עוקבים אחרי מעשיהם מצמרות העצים. לאחר שהציידים מתרחקים, חלק מהקופים שחפים בדגנים, מיהרו אל האגוזים ותחבו את ידהם פנימה מבעד לחור. לאחר שחפנו כמות של דגנים, הם ביקשו לשלוף את היד הגדושה, אך לחרדתם הדבר לא עלה בידם. שיטה זו ללכידה, מצליחה לציידים, כי קופים ובעלי חיים בכלל אינם מסוגלים לחשיבה גבוהה של הסקת מסקנות. די היה בכך, שהקוף ייזכר כיצד הצליח, לפני דקות מועטות בלבד, להחדיר פנימה את כף ידו הפתוחה, כדי להשתחרר מהמלכודת.
משמעות המילים יכולה להשתנות
לפני שנתחיל לצלול לתוך הפסוקים ננסה להראות שבתנ"ך, לפעמים משמעות המילים משתנה מפסוק לפסוק , כמו שהזכיר הרמב"ם במורה נבוכים ולהלן מספר דוגמאות:
המילה "הארץ". בפסוק א בפרק א המילה "הארץ" אינה כדור הארץ שאותו אנו מכירים אלא היקום לעומת זאת המילה "הארץ" בפסוקים טו, יז ו - שברור שמתייחסים לכדור הארץ שאותו אנו מכירים.
הימים, מלשון יום, שמוזכרים בבריאה, בפירוש אינם ימים כמו שאנו מכירים של 24 שעות אלא תיאור של תקופות. הבנה זאת מחויבת המציאות היות ולא היו בימים הראשונים שמש וירח שיכולים להגדיר לנו ימים כמו שאנו מכירים היום וזה גם משתלב במה שהסברנו ב סעיף 1.
המילה "אלהים" כמו שכתב הרמב"ם במורה נבוכים, חלק א, פרק ב: "שם אלהים משותף לה', למלאכים, לדיינים ולמנהיגי המדינות" וכמו שתרגם אונקלוס הגר, שתרגומו מתקופת התנאים, מקובל שהינו ע"פ תורה שבע"פ, שהפסוק "והייתם כאלהים יודעי טוב ורע" הכוונה בארמית "ותהון כרברבין" ובעברית משמעותו כאן, דיינים ומנהיגי מדינות ואין המשמעות כאן לה' לפי הרמב"ם ואונקלוס.